הוא ישב מול "הרב המנהל", פורש כפיו כלפי שמיא בצער. למרות רצונו הטוב ישנן "סיבות טכניות" שלפיהן אינו יכול לקבל את בנו המוגבל כתלמיד מן המניין, אך - באוויר הכתובת זעקה לשמיים ונכתבה בהבל פיו של המנהל על הקיר "עזוב אותי עם הבן המפגר שלך, אל תוריד לי את הרמה של המוסד החשוב שלי" (דעות)